פורנו

פורנוגרפיה, או בשמה המקוצר והמוכר יותר - פורנו, היא למעשה פלטפורמה שחושפת אותנו לתכנים בעלי אופי מיני מובהק, ונועדה בכדי ליצור גירוי מיני ויזואלי. מקור המילה פורנוגרפיה, מגיעה מהשפה היוונית והיא שילוב של המילים "פורנה" שזה זונה ו"גרפיה" שזה בעצם כיתוב או רישום ונגזרות של כתיבה.

בעת העתיקה, כתיבה היתה הדרך היעילה ביותר להעביר מסרים, סיפורים ומעשיות, כולל בפן המיני, ולכן, עם ההתפתחות הטכנולוגית, גרפיה, הפכה למושג המזדהה בכל פלטפורמות קבלת המידע שיש ברשותינו, וזה כולל סרטים. בשילוב "פורנו" כזנות (לפי ההגדרה היוונית הראשונית של המוזג), אנחנו מקבלים את סרטי הסקס, שהם התחום הכי מפותח בעולם הפורנו.

פורנו, וסרטוני סקס, ידועים בעברית (ובעוד שפות) גם כסרטים כחולים. מקור המושג סרטים כחולים בהקשר של פורנו, נובע מתקופה ישנה יותר מסקוטלנד, שם בשנת 1824, לפי המילון הסקוטי, "כחול" הפך לסלנג והקשר לביטוי גס או דבר מגונה שאינו אמור להוות נורמה חברתית.

ישנם עוד עדויות שבזמן מלחמה, נשות חיילים היו שולחות מכתבים רומנטיים ואירוטים לחיילים שלהן, ומכיוון שכל מכתב היה עובר בדיקה, מילים "אסורות" היו מסומנות בכחול ובקרב החיילים הפכה התופעה לפופולרית כשהתחילו להשוות למי יש מכתבים "כחולים" יותר מה שמראה את רמת הפתיחות, המיניות והגעגועים של אותה אשת חיל.

פורנו בחברתנו

הפורנו התפתח מאוד משנות ה50 וביחד עם התפתחותה של תעשיית הקולנוע והסרטים, כך גם סרטי הפורנו והסקס. ארה"ב, גרמניה, יפן וצ'כיה נחשבות היום כמעצמות על בתחום סרטי המבוגרים והפורנו, ועם זאת, הלך הרוח, בקרב התושבים, באותן המדינות, נחשב לשמרני יחסית.

עד היום קיימים ארגונים שונים המתנגדים לתעשיית הפורנו. רובם מגיעים מתאמים דתיים, ולמרות שחלק הגדרתו שלו, פורנו, הוא לכאורה זנות, בתעשיית הפורנו, המשתתפים נקראים שחקנים (ושחקניות פורנו) ולמרות רמת החדירה הגבוהה לאינטימיות האישית של אותם השחקנים, הם אינם רואים עצמם מקושרים לתעשיית זנות כלשהי.

ארגונים אחרים, שמתנגדים לתעשיות פורנו וסרטי המבוגרים, טוענים לניצול מיני וברוב המקרים טוענים לניצול האישה ומעמדה בסרטי המבוגרים ובעולם הפורנו.

למרות הטענות מאירגונים שונים וקמים ונופלים, באים והולכים, תעשיית הפורנו היא בעלייה ולא רק שהיא לא תוגבל, אנו רואים איך בעולם המודרניזציה, יותר ויותר חברות, מקבלות את הפורנו ואת אתרי הפורנו לא בתור מושג אשר עושה קונוטציה שלילית, אלא יותר כצורך הכרחי לחברה.

אחת הסיבות, להמשך עליה בתעשייה, זה גם עניין הביקורת שהפך את התחום הזה ליותר מקצועי ופחות פריץ. היום ישנם וועדות ובהרבה מדינות ישנם חוקים נוקשים לגבי ניצול מיני כזה או אחר מה שעושה את המקצוע הזה ליותר לגיטימי מבעבר.

ולמרות הדעות הרווחות, לגבי פורנו, סטיות מיניות וגברים, לפי אתר הפורנו הגדול בעולם, אשר מידי שנה מפרסם סטטיסטיקות שונות בנושא, דווקא בקטגוריות "הקשוחות" בעולם הפורנו, כגון אורגיות, בדסמ ואף קטגוריות האונס, רוב הצופים הינם צופות, ולפי המידע הזה, אנו מבינים כיום, שפורנו, חוצה גבולות מגדריות וזה הפך למוצר צריכה של כולם, ללא הבדלים מין וגיל.

פורנו ישראלי

אז גם כאן, מחכה לרובכם הפתעה. בניגוד לרוב הדעות ובהתחשב לכך שיש משיכה ענקית של ישראלים לפורנו ובנות מחו"ל, עם כל הכבוד לשכן והדשא הירוק יותר שלו, ולמרות שזה פחות נוצץ, פחות מושך ופחות מבחינה תקציבית (ברוב מוחלט של ההפקות), דווקא הקטגוריה של פורנו ישראלי היא הקטגוריה האהובה ביותר על ידי חובבי הפורנו בישראל, גברים ונשים כאחד.

פורנו ישראלי, כמו תעשיית הקולנוע בישראל, היא פחות עשירה, נוצצת ומושכת ממה שאנו רגילים להיחשף אליו בחו"ל, אך עניין האותנטיות, הקירבה לבית וההרגשה שאלו "חבר'ה שלנו", הפורנו הישראלי תפס תאוצה ולא מפסיק להוריד את רמת הביקוש.

למעשה, בגלל חוסר ההתפתחות של תעשיית הפורנו בישראל, אין היצע מספיק גדול לקהל המבקש ועניין החוסר, גם מוסיף לרצון להיחשף לפורנו כחול לבן. ובדומה לכל מערכת יחסים, גם כאן, אנו רוצים את מה שקשה ונדיר יותר להשיג.

מבחינת הפקה, יש חוסר בתחום תעשיית הפורנו בישראל, ולמרות הביקוש הגבוה, התחום בעליה מאוד מתונה ואיטית. זה מתחיל ונגמר בתקציב וכמובן בקהל יעד. כאשר אתה עושה פורנו ישראלי שמכוון לכ4 מיליון לקוחות (צופים) פוטנציאלים, זה רחוק מהפרופורציות האמריקאיות ששם הקהל יעד מונה בין 100 מיליון עד למיליארד+. עם זאת, חברות הפקה משולבות עם תעשיות בחו"ל, מידי פעם יוצרים יצירה כחולה לבנה שגם שמה אותנו על המפה וגם ממלאת אותנו בגאווה ישראלית, גם אם מדובר רק בנושא כמו פורנו.